פרשת משפטים - תשעו
- פרטים
- נוצר ב שישי, 05 פברואר 2016 15:23
פר' משפטים מתמקדת ביחסי אנוש וקובעת כללים בתחום הפלילי, האזרחי והמוסרי מתחילת פרק כא עד פרק כג פסוק יב, ואח"כ, מפסוק יג עד פסוק יט יש רצף מצוות בתחום דתי–פולחני. במלים אחרות: התורה מבחינה בין צדק חברתי לאמונה דתית באופן ברור למדי הן בעשרת הדברות והן בפרשת משפטים. לעומת זאת בספר ויקרא, פרשת קדושים (פרק יט) יש "ערבוב" עקבי כל כך בין שני חוקים ומשפטים עד שמתקבל רושם מגמתי: לשכנע את השומע שהמצוות החוקים והמשפטים הם מקשה אחת, וכל הפרדה בין מוסר למסורת איננה נכונה ואיננה רצויה. אנשים עלולים לחשוב שסוג אחד של חוקים חשוב יותר מסוג האחר, לכן תורת כהנים (=ויקרא) מציגה אותם כמקשה אחת, ולהדגיש גם אחרי המצוות בין אדם לחברו "אני ה'" כלומר: שגם ההתנהגות המוסרית חייבת להיות תוצאה של אמונה באל מצווה, ממש כמו המצוות ה"פולחניות"
האם באמת יש זיקת גומלין בין שני הסוגים של המצוות? האם אדם שהוא 'דתי' יותר בשמירת חגים, טקסים ותפילותיו הוא גם מוסרי יותר בהתנהגותו כלפי הזולת?
התנ"ך בדרך כלל עונה על כך בחיוב. המושג 'בן בליעל' הוא אדם מושחת כי הוא 'בלי-על' כלומר הוא מתנהג כאילו אין מעליו שופט עליון, וכיו"ב "אמר נבל בליבו: אין אלהים" [תהלים נג] כלומר: מי שאיננו מאמין שאלהים צופה ומשגיח על כל אדם, וגומל לכל אדם שכר או עונש כראוי לו/לה, יתדרדר בהכרח להתנהגות פושעת
מאידך הנביאים בקרו בחריפות טקסיות דתית (בעיקר הבאת קורבנות) שבאה לכסות ולכפר על עושק ועוול ושאר הקלקלות החברתיות-מוסריות של בני-דורם.
האם בחברה שלנו כיום ה"דתיות" מחנכת לשמירה קפדנית יותר על כללים וסייגים בתחום מוסרי –חברתי? קשה מאד לענות על שאלה זו. יש לציין את המחזה השכיח של עצירים שהועמדו לדין בעבירה פלילית הממהרים לחבוש כיפה, לגדל זקן ולהפגין התנהגות של 'חוזר בתשובה' -מדוע? כי יש נטיה לראות בציבור הדתי ציבור המחנך לאיפוק וריסון ביחסים בין אדם לחברו... מאידך יש רושם שהתקשורת עטה על כל "שומר-מצוות" שניתפס בקלקלתו: תשלום שוחד או מעילה בכספי ציבור...
היבט נוסף של המתח בין שני התחומים של ה"יהדות" הוא שאדם המקפיד כיום להתפלל ולברך את כל התפילות והברכות שבסידור, נשאר לו מעט מאד פנאי ומרץ לעסוק ב'ביקור חולים' 'ניחום אבלים' ומצוות אחרות של צדקה וגמילות חסדים...
גם כיום קיימת תופעה שהנביאים הזהירו מפניה: עיסוק מרובה בפולחן, הקפדה קיצונית על דיני כשרות ז.א. כל מה שנכנס לפיו של אדם וזלזול ברכילות ולשון הרע היוצאים מפיו של אדם... יש "חסידים שוטים" הרואים בגילוי ראש עבירה חמורה מגילוי עריות וכיו"ב.
יהי רצון שנשכיל לאזן ולשלב בחיינו שמירת מצוות בין אדם לחבירו ובין אדם למקום, ולשאת חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם.
הרב גיל נתיב