פרשת השבוע - אברהם בין סדום לעקידה (וירא –תשע"ו)

פרטים

נוצר ב שישי, 30 אוקטובר 2015 12:57

איך להסביר את הסתירה בין התנהגות אברהם המקבל הודעה על כוונת אלהיו להשמיד את העיר סדום ובין אברהם המקבל הודעה שעליו לקחת את בנו יצחק ולהקריבו לעולה? אברהם הראשון עומד מול אלהיו, מתווכח ומתמקח על הצלת אנשי סדום, לעומת אברהם השני אשר איננו אומר דבר כתגובה על הציווי הנורא! האם אפשר להשוות את זיקת אברהם לעיר סדום עם זיקתו ליצחק?

אמנם בסדום גר אחיינו לוט אשר בנדודים מחרן לארץ כנען היה כמעט כמו בן מאומץ. יתר על כן, אברהם סיכן עצמו על מנת להציל את תושבי סדום כאשר נלקחו בשבי והוגלו במלחמה שתוארה בפרשה קודמת. בכל זאת, רגשות חמלה של אברהם כלפי תושבי סדום, והקשר המשפחתי שלו עם לוט, היו כאין וכאפס לעומת הקשר האמיץ והרגש האבהי של אברהם ליצחק, בן אשר נולד לו אחר שנים רבות של עקרות של אשת-נעוריו, שרה...

ההסבר לשתיקת אברהם כאשר קיבל את הציווי להעלות לעולה את יצחק נעוץ בהתנהגותו בפרשה המתרחשת בין סיפור סדום לסיפור העקידה: גירוש הגר וישמעאל! דרישת שרה "גרש את האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני, עם יצחק" היתה רעה מאד בעיני אברהם... אלהים מזדרז לתמוך בדרישת שרה ולהרגיע את אברהם "כי ביצחק יקרא לך זרע" לכאורה, יש הגיון בצו גירוש שנועד למנוע בעתיד מאבק ירושה אלים בין ישמעאל ויצחק, אך עדיין רשאי היה (אולי חייב היה) אברהם לטעון: אני גר על גבול המדבר! שילוח אשה וילד למרחבים הצחיחים סביב באר שבע הוא כמעט גזר דין מוות. אשלח אותם אל קרובי משפחה בעבר הירדן (לוט ובנותיו, עמון ומואב) או אל משפחתי בחרן רכובים על גמלים בליווי כמה מבני-ביתי (כפי שיעשה בעתיד על מנת למצוא אשה ליצחק), אך אברהם שותק ומקיים את מצוות הגירוש כשהוא מצייד את הגר בלחם ומיים בלבד. הביצוע של צו גירוש לא-אנושי זה 'מסנדל' את אברהם כך שכאשר יקבל "אחר הדברים האלה" (ז.א. אחר גירוש הגר וישמעאל) ציווי מפורש להעלות לעולה את בנו השני, כבר איבד במידת רבה את זכותו המוסרית לערער על הציווי הנורא. אלהים יכול היה להשיב לו: למה לא העלית טיעונים אלה כאשר הוריתי לך לגרש למדבר את בנך הבכור, ישמעאל? מאידך, אברהם אולי אמר לעצמו: האלהים שהבטיח לי "וגם את בן האמה לגוי אשימנו" הוא האלהים שאמר מפורשות באותו דיבור "כי ביצחק יקרא לך זרע"... האם יש להסיק מכך שאברהם הבין מראש כי בסופו של דבר ימצא אלהים דרך לחלץ את יצחק בנו מן העקידה ולקיים הבטחתו הקודמת?!

נסיון העקידה נועד ללמד את אברהם ואת צאצאיו לקח מורכב ופרדוקסלי: אמונת אמת היא זאת שאדם מוכן להקריב עליה את היקר לו מכל: את חייו וחיי בניו, אך באותה נשימה מצווה אותנו אלהי האמת: ובחרת בחיים! אלהים מקבל קרבן חיי אדם אך ורק במצבים קיצוניים של חוסר ברירה, ובמיוחד כשבמחיר חיי אדם אחד ניצלים חיי רבים אחרים...

הדרמות הגדולות של פרשת 'וירא' חוזרות ומעוררות תהיות קשות בכל דור ודור. בזמן הזה, כאשר אנו עומדים שוב ושוב בעימות עם צאצאי ישמעאל, איך לא נזכור את דברי רמב"ן על מידה כנגד מידה: "חטא חטאה (שרה) אמנו בעינוי זה (של הגר) וגם אברהם בהניחו לעשות כן, ושמע ה' אל עניה ונתן לה (בן) שיהא פרא אדם לענות זרע אברהם ושרה"! מאידך כאשר הורים עוקדים את בניהם על מזבח ההבטחה האלהית לרשת את הארץ איך לא נזכיר לאלהי אברהם את העקידה הראשונה, עקידת יצחק!?

גיל נתיב

ההשראה לדבר תורה זה קבלתי בהרצאות ששמעתי ב'מכון הרטמן' בירושלים בקיץ תשעה. אני מודה לסגל המרצים: מיכה גודמן, דניאל הרטמן, יהודה קורצר, ישראל קנוהל ואחרים