INkarmiel כל העסקים בכרמיאל במקום אחד מוצגים בהתאם לדרוגים שלכם

פרשת לך-לך - ההתנתקות הדו-שלבית של אברהם אבינו

פרשת לך-לך - ההתנתקות הדו-שלבית של אברהם אבינו
בסיום פר' נח ובתחילת פר' לך לך מתוארת התנתקות דו-שלבית של אברהם אבינו. הוראת 'לך לך' הראשונה מוציאה אותו מארצו וממולדתו, אור כשדים, אך עדיין אינה מנתקת אותו ממשפחתו הקרובה, אביו תרח ואחיו נחור.

המשפחה כולה יוצאת מאור-כשדים, עיר השוכנת בבקעת ארם-נהריים, הקרויה מסופוטמיה ביוונית. התורה איננה אומרת דבר על הרקע ליציאה זו אך הדרשנים חיברו תילי תילים של השערות-אגדות המתארות את ילדותו ונעוריו של אברהם כ"גורם אופוזיציוני" לתרבות הבבלית בה גדל. מנמרוד המלך עד לפשוטי העם הבאים לרכוש פסלי אלילים בחנות עליה הופקד אברהם כסוכן מכירות –מצטייר אברהם כ"צעיר שאיננו הולך בתלם" -האם נאלץ אברהם לצאת רק בתוקף צו אלהי, או שנתלווה אליו גם צו הלחץ החברתי? ההשערה שלי היא שבמיוחד דחה אברהם את אווירת הבטחון העצמי והגאווה המופרזים של חברות מצליחות לאורך הנהרות הגדולים: פרת, חידקל ונילוס. השמיים אינם מורידים גשמים אך השדות מתמידים להניב שפע יבול הודות למפעלי ההשקיה המתוחכמים שיצר האדם... תרח ובניו, בניגוד לכל הגיון כלכלי, נוטשים את ממלכת הבטחון העצמי, ויוצאים אל 'חרן' שבצפון-מזרח סוריה, ארץ חצי מדברית, ונעשים שם רועי צאן ובקר...

ההתנתקות השניה קשה שבעתיים: לך לך מבית אביך! אביו של אברהם, תרח, היה עדיין בחיים כאשר יצא אברהם מחרן בדרכו אל ארץ לא-נודעת... במדרש בראשית רבה "משחרר" אלהים את אברהם (בשלב זה עדיין 'אברם') מחובת כיבוד אב: "לפי שהיה אברהם מפחד ואומר: אצא ויהיו מחללים בי שם שמים ואומרים: הניח אביו בזקנותו והלך... אמר לו הקב"ה: "(לך) לך –ואני פוטרך מכיבוד אב ואם, ואיני פוטר אחר מכיבוד אב ואם"

אם כך למה? בעתיד נראה שצאצאי נחור אחי אברהם, שומרים על מידת הכנסת אורחים המאפיינת גם את האגף האברהמי של המשפחה...יתכן, אפוא, שהפער בין אברהם לאביו ואחיו לא היה בתחום ההתנהגות החברתית-מוסרית, אלא פער תיאולוגי: אברהם מאמין באלהים המלווה אותו בכל מסעיו מארץ לארץ, מנהר להר ולמדבר, וכנווד אין לו עניין כלל מי האלוהות ה'מקומית'... אל יהא שינוי זה באמונה קל בעיניינו! דורות רבים אחרי אברהם, האמינו אנשים שכל ארץ מתייחדת באלהיה השומר ומשגיח עליה... עקבות של תפיסה זו נמצא במסר ששולח יפתח הגלעדי למלך בני עמון [שופטים יא 24] ואפילו בדברי דוד "כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמור: לך עבוד אלהים אחרים" [שמ"א כו 19]. אך אפילו מהפך זה בהשקפה ובאמונה מתגמד לעומת אמונת אברהם שאלהיו כפוף לחוקי הצדק והמשפט! בניגוד לתפיסה הרווחת של "האם מעושהו יטהר גבר?!" [איוב ד 17] מעז אברהם לעמוד מול אלהיו ולהתריס: "השופט כל הארץ לא יעשה משפט?" [בראשית יח 25] וכן "האף תספה צדיק עם רשע?" –שאלות קשות אשר עד היום לא נמצאה להן תשובה כוללת המניחה את הדעת, אך אנחנו, צאצאי אברהם, איננו פטורים מלשאול אותן!

גיל נתיב