INkarmiel כל העסקים בכרמיאל במקום אחד מוצגים בהתאם לדרוגים שלכם

כל נדרי -תשעו - הרב ד"ר גיל נתיב

כל נדרי -תשעו - הרב ד"ר גיל נתיב

אין כמעט מנגינה שמצליחה לעורר את מיתרי הנפש והרגש שלנו כמו מנגינת 'כל נדרי' ואין טקסט שעורר כל כך הרבה התנגדות כמו הטקסט של 'כל נדרי'! ההתנגדות לתוכן של 'כל נדרי' היתה פנימית וחיצונית: התנגדות פנימית של רבנים ופוסקי הלכה שהצביעו על הסתירה בין גישת התורה לנושא התרת נדרים.


התורה שבע"פ מחמירה בדרישות כאשר אדם נדר נדר אחד ואיננו יכול או איננו רוצה לקיים אותו –אך דוחה את האפשרות של התרת נדרים גלובלית, כל הנדרים של שנה תמימה, מבלי אפילו לברר ולבדוק לגבי כל נדר ונדר באיזה סיבות ונסיבות ננדרו...ההתנגדות החיצונית ל'כל נדרי' בארצות אירופה, שם שימש עילה בידי אנטישמים לטעון שאסור לתת אמון בהבטחות ובהתחיבויות של יהודים

כמובן יד המנגינה היתה ותמשיך להיות על העליונה –מעט מאד אנשים מוכנים לוותר על 'כל נדרי' לא בגלל שהם מזדהים עם כל מילה בו, אלא בגלל התחושה של סולידריות עם יהודים מכל העדות, ההשקפות והזרמים המתכנסים ברחבי הארץ והעולם לשמוע את שליח הציבור מעצים את קולו כשהוא חוזר שלוש פעמים על המנגינה שכל כך מתרפקת ומתחננת...

אין בעצם תוקף הלכתי ל'כל נדרי'! בהלכה –במשפט העברי- יש אפשרות בתנאים מסוימים להתיר נדר אחד שנדרתי בחוסר זהירות, אבל אין רשות לבטל ביטול גורף את כל הנדרים וההבטחות והשבועות שהוציא או שיוציא מפיו במהלך שנה שלמה! אם כך –מדוע אנחנו חוזרים שלוש פעמים בחגיגיות כזו על ההצהרה: "כל נדרי ואסרי ושבועי וחרמי... בטלין ומבוטלין לא שרירין ולא קיימין... "

יש היום מחקרים רבים על תולדות 'כל נדרי'. בתלמוד נדרים כג ע"ב מעלים אפשרות שאדם יבטל בראש השנה את הנדרים שידור במהלך השנה הבאה, אבל באותו עמוד עצמו מזהיר רבא אמורא אחר לא לפרסם בציבור אפשרות זאת, כדי שלא יקלו ראש בנדרים. נא לשים לב שמדובר בראש השנה ולא ביום כיפור, ומדובר על נדרים עתידיים, לעומת 'כל נדרי' המתייחס לנדרים שבעבר. לטקסט של 'כל נדרי' אין סימוכין בתלמוד, למרות הדיאלקט הארמי הבבלי. ראשיתו, כנראה, אצל יהודי בבל במאה השמינית. רב עמרם גאון במאה תשיעית מביא בסידורו נוסח עברי של 'כל נדרי' אך מביע התנגדות לאמירתו ואפילו מכנה את 'כל נדרי' "מנהג שטות". בשנת 1000 לספ' התיר רב האי גאון אמירת נוסח מתוקן של 'כל נדרי' תוך הבהרה שאין לו תוקף הלכתי, אלא רק כתפילה לסליחה ורחמים. היבט מפתיע ב'כל נדרי' הוא שבחלקו השני יש מלים וביטויים הלקוחים מלחשי השבעה נגד רוחות ושדים, שהושפעו כנראה ע"י טקסט דומה של השכנים המוסלמים. יש חוקרים הסבורים שיהודים בבבל אמרו מלים אלה בתחילת יום כיפור כדי שהשדים לא יבלבלו ולא יקלקלו את תפילות היום הקדוש... כל נדרי' עבר מבבל לארץ ישראל ואירופה, וגם שם עורר התנגדות של רבנים ופוסקי הלכה, אך נתקבל באהבה ע"י המוני בית ישראל...

'כל נדרי' שימש גם כלי בידיהם של אנטישמים באירופה במאה ה 19 שהציגו אותו כראיה שיהודים הם רמאים ואסור לסמוך על הבטחותיהם. רבנים אורתודוכסים ורפורמים טענו כנגד שב'כל נדרי' אנו מבטלים רק נדרים שבין אדם לאלהים ולא נדרים והבטחות בין אדם לחבירו, אך הסבר זה לא שכנע את האנטישמים. כתוצאה מכך, היו כמה רבנים רפורמים שהציעו להוציא מהמחזור את המלים של 'כל נדרי' ולהשאיר רק את המנגינה, אבל אפילו בקהילותיהם לא נתקבלה יוזמה זו...

וכך, למרות התנגדויות מבפנים ומבחוץ, שרד 'כל נדרי' מסע תלאות של 1300 שנה, והפך לשם-דבר בתודעה הלאומית שלנו: למרות הניסוח המשפטי-פורמלי, העם איננו רואה ב'כל נדרי' תצהיר לבית דין של מעלה, כי אם בקשת סליחה הנובעת מעמקי הלב, תפילה המבקיעה שערי שמיים.

מה המובן של המושג 'נדר' במסורת ישראל? הנדר הוא בעיקר איסור שאדם אוסר על עצמו נ.ד.ר. קשור קשר הדוק עם 'נ.ז.ר', אדם נדר לא לשתות יין ומשקאות אלכוהולים ולא להסתפר, זו היתה הנזירות הבסיסית, אבל במשנה ובתלמוד דוגמאות של אנשים המדירים עצמם מהנאות אחרות. יש גם נדרים הנוגעים ליחסים עם הזולת, הדוגמא הנפוצה בספרות חז"ל: נדר לא לקבל שום מתנה או טובת הנאה מאדם או ממשפחה מסוימת –זו היתה כנראה הדרך הנפוצה לפני 2000 שנה להכריז: אני 'ברוגז'! אני כועס על מישהו!   גםבחברה המודרנית אנשים נודרים. דוגמאות: לא לאכול מאכלים עתירי קלוריות, להפסיק לעשן... הנדר נפוץ כיום כמעט כפי שהיה לפני 2000 שנה, ונפוץ לא פחות הוא הכשלון לקיים את הנדר שנדרנו... בתורה שבע"פ לוקחים מאד ברצינות את הנדר, אפילו אם הוא עניין בין אדם לעצמו: מוצא שפתיך תשמור! יותר טוב שלא תידור משתידור ולא תקיים! גם אם אתה בטוח שאף אחד לא שמע אותך כשנדרת, יש תמיד מישהו למעלה ששמע את הנדר...                                                                                                                                                  

'כל נדרי' הוא, לדעתי, מה שהצברים קוראים 'הפוך על הפוך' –באמצעות ההצהרה הזאת אנחנו מזכירים לעצמנו שרוב העבירות והחטאים שלנו הם בדיבור! אכן, יש עבירות שאנו מבצעים בידים, ברגלים ובאיברים אחרים של הגוף, בלי להיכנס לפירוט, אבל עיקר חטאינו הם: רכילות, לשון הרע, שקרים, הפרת הבטחות, עלבונות, קללות, אלימות מילולית... מה שמחריף את העבירות האלו היא הגישה הנפוצה: אבל זה בסך הכל מילים! מה כבר עשיתי?! פרק א' בבראשית מזכיר לנו את העוצמה שבדיבור: אלהים ברא את העולם כולו רק באמצעות אמירה: ויאמר אלהים: יהי אור, יהי רקיע, תוצא הארץ דשא עשב... נעשה אדם בצלמנו... כמו שאלהים ברא העולם בדיבור, גם אנחנו בוראים עולמות סביבנו בדיבורנו: עולם של פחד, שנאה, קנאה וגם עולם של אהבה ואמון..."חיים ומוות ביד הלשון" האם יש משפחה בלי משקעים של כעס –בין גבר לאשתו, בין הורה לבן או בת, בין אחים ובין אחיות?! ומה יצר אותם משקעים שכל כך קשה להיפטר מהם? ברוב המקרים: מלים שדקרו והכאיבו, לפעמים מלים שלא נאמרו כאשר היו צריכות להיאמר.. אילו ניתנה לנו אפשרות להביע משאלה, נוסחת קסמים, רבים מאיתנו היו אומרים: להחזיר לתוך פי את כל פליטות הפה, את הדברים שאמרתי והצטערתי אחר כך שאמרתי. זה הוא בעצם 'כל נדרי' משאלה לביטול רטרואקטיבי של כל הנדרים, ההבטחות וההחלטות... בעולם אוטופי –למה לא?

בתקופתנו יש גם הרבה יותר שימוש בתקשורת כתובה, לפעמים כתחליף לתקשורת בע"פ. לדוגמא: מישהו קרא מודעה על מועדי תפילות שתלינו על לוח המודעות בחוץ ברח' שיזף, ולמרות שיכול היה להתקשר לסלולרי שלי או של איתי גור או של תמי זוזל, הוא השאיר מסר כתוב בכתב יד: "רשעים עוברים במזיד על 'לא תתורו' ועוד... מאז אני מרגיש כמו סימן שאלה: על עוד איזה עבירה עברתי, בנוסף על "לא תתורו אחרי עיניכם..." אני משער שכותב הדברים מיהר לשיעור על אהבת ישראל ב'כוילל' בו הוא לומד, ולכן לא הספיק להשלים את המסר החשוב...

מזוית אחרת: במהלך יום הכפורים אנחנו מתאמצים להיות דומים למלאכים: נמנעים מעיסוק בצרכי הגוף: אוכל, שתיה, רחצה, תשמיש המטה וכו' אבל השלב הראשון, תנאי המוקדם לכך הוא: הכרה בחולשותינו, ושחרור מרגשות האשמה על כשלונות העבר. בעיקר: כשלוננו לקיים כל מה שנדרנו והבטחנו. העובדה שלא עמדנו בדבורנו בשנה שחלפה איננה שוללת את הסיכוי לקיים את נדרי השנה החדשה: נדרים כלפי קרובים וחברים, כלפי אלהים, ובעיקר: כלפי עצמנו!אמן –כן יהי רצון!

גיל נתיב