INkarmiel כל העסקים בכרמיאל במקום אחד מוצגים בהתאם לדרוגים שלכם

מבקר המדינה על התנהלות כרמיאל בנושא פרסום חוצות

מבקר המדינה על התנהלות כרמיאל בנושא פרסום חוצות

בדוח המבקר: התקשרות עם חברות ללא מכרז של עיריית כרמיאל ושל עמותת הפסטיבל, מסירת מידע שגוי לחברי עמותת הפסטיבל ע"י יו"ר העמותה, אי עמידה בהתחייבות של מנהלי עמותת הפסטיבל בהתחייבות לתיקון ליקויים שהועלו בדוח מבקר המדינה הקודם ועוד...

 

משרד מבקר המדינה בדק בחודשים נובמבר 2014 עד פברואר 2015 את ניהול פרסום החוצות בתחומן של חמש רשויות מקומיות. הבדיקה נעשתה בעיריות טבריה, כרמיאל וסח'נין ובמועצות המקומיות ירכא וכפר יסיף, אני מציג כאן את עיקרי הדברים העוסקים בעיריית כרמיאל ובסטיבל המחולות כלשונם ובצטוטים מלאים מתוך הדוח, קישור להורדת הדוח המלא בנושא פרסום חוצות ניתן למצוא בסוף הכתבה

עיריית כרמיאל - העברת סמכויות לעמותת הפסטיבל

עמותת הפסטיבל היא עמותה עירונית, שבראשה עומד ראש העירייה. העמותה נוסדה בשנת 1997 במטרה לארגן ולנהל פסטיבל מחולות המתקיים בעיר מדי שנה וכן לנהל אירועי תרבות נוספים בעיר.

  1. הביקורת העלתה כי עיריית כרמיאל העבירה בשנת 2000 לעמותת הפסטיבל את ניהול פרסום החוצות על עמודי תאורה בעיר, לרבות שיווק השילוט והפרסום וגביית הכספים המגיעים ממנו לקופת עמותת הפסטיבל. כל זאת בלי שהובא העניין לדיון במליאת המועצה ובלי שהוצגו בפניה השיקולים להעברת הסמכויות, לרבות ההשלכות הכלכליות לכך. ממילא לא התקבל אישור המליאה לכך.

    משרד מבקר המדינה מעיר לעירייה על העברת הטיפול בפרסום החוצות על עמודי תאורה בתחום העיר מהעירייה לאחריות עמותת הפסטיבל עוד בשנת 2000, בלי שהעניין נידון במליאת המועצה ובלי לקבל אישור לכך, ואף שהשילוט אינו נכלל בתחום העיסוק של העמותה בהתאם לתקנון שלה באותה עת, פרסום החוצות אינו בגדר התמחותה, ואין לה בו יתרון יחסי.

  2. בספטמבר 2012 אישרה מליאת המועצה, לבקשת ראש העירייה (שהוא כאמור גם יו"ר העמותה), שינויים בנוסח תקנון העמותה בהתאם לנדרש על ידי משרד הפנים בנוהל ההסדרה של עמותות עירוניות.

    נמצא כי יחד עם תיקוני ההסדרה בתקנון שדרש משרד הפנים, הוספה לתקנון העמותה מטרה משנית, ולפיה העמותה רשאית למכור שילוט בכפוף לאישור העירייה בתחומי הרשות, כדי לגייס כספים לטובת מימוש מטרות העמותה.

    הביקורת העלתה כי גם בעת אישור השינויים בנוסח תקנון העמותה בספטמבר 2012, לא הוצגו למליאת המועצה העברת סמכויות ניהול פרסום החוצות והעברת ההכנסות שבגינן מהעירייה לידי העמותה; ממילא היא לא דנה בנושא.

    עיריית כרמיאל מסרה בתשובתה כי העברת תחום הפרסום על גבי עמודי תאורה לעמותה, אמנם לא הובאה לאישור המועצה, אולם נערכו דיונים בנושא של בעלי תפקידים בעירייה, ומליאת המועצה אישרה את תקנון העמותה המאפשר לה לעסוק בפרסום. עוד מסרה כי בדיונים האמורים הוסברו הנימוקים להעברת הנושא לעמותה והוצגו השיקולים הכלכליים לכך.

    משרד מבקר המדינה מעיר לראש עיריית כרמיאל כי היה עליו לקיים דיון במליאת המועצה ולהציג בפני חברי המועצה את מכלול החלופות והשיקולים הכלכליים, קודם להעברת האחריות על הפרסום לעמותה. כל זאת במטרה לבחון את כדאיותו הכלכלית של המהלך, את השלכותיו ואת משמעויותיו הכספיות, לרבות העברת ההכנסות תמורת השימוש בשטחי הפרסום ברחבי העיר.

היעדר הסכמי התקשרות בין העיריות לתאגידים העירוניים

כללי המינהל התקין מחייבים כי התקשרות של הרשות המקומית עם גופים אחרים, ובכלל זה תאגידים עירוניים ועמותות עירוניות, תוסדר בהסכם כתוב, אשר יקבל את כל האישורים הנדרשים בדין ויכלול את תנאי ההתקשרות, את השירותים שכל צד מתחייב לתת, את התשלום בעד השירותים הללו וכיוצא בזה[1]. הסכם כתוב נדרש גם מטעמי שקיפות.

הביקורת העלתה כי עיריות טבריה וכרמיאל לא הסדירו בהסכם בכתב את העברת ניהול פרסום החוצות לתאגידים העירוניים - חכ"ל בטבריה ועמותת הפסטיבל בכרמיאל. כלומר, הן לא חתמו על הסכם המגדיר את חובותיהם וזכויותיהם של הצדדים, את אופן שיתוף הפעולה ביניהן ואת תחומי האחריות, כמו במקרה של הצבת שלטים שלא כדין או במקרה של גביית דמי שימוש נוספים.

הביקורת העלתה כי עם העברת ניהול פרסום החוצות לתאגידים העירוניים לא נקבע מנגנון שלפיו יועברו ההכנסות לקופת העיריות, לצד מנגנון לתגמול התאגידים העירוניים. עוד נמצא כי חכ"ל טבריה ועמותת הפסטיבל בכרמיאל אינן משלמות לעיריותיהן חלק מההכנסות המתקבלות מניהול הפרסום ומגביית כספי השימוש בשלטי החוצות, המסתכמים במאות אלפי ש"ח בשנה בכל עירייה.

משרד מבקר המדינה מעיר לעיריית טבריה ולחכ"ל טבריה וכן לעיריית כרמיאל ולעמותת הפסטיבל כי היעדר הסכם התקשרות - הכולל את תנאי ההתקשרות, את החובות והזכויות של שני הצדדים, את השירותים שיינתנו ואת התמורה בעד שירותים אם בכלל - אינו עולה בקנה אחד עם כללי מינהל תקין ועיסוק בכספי ציבור המחייבים רשות ציבורית.

משרד מבקר המדינה מעיר לעיריות טבריה וכרמיאל על העברת ניהול פרסום החוצות לחכ"ל טבריה ולעמותת הפסטיבל בכרמיאל, ובעקבות זאת גם את כל ההכנסות המתקבלות בגינו, בלי שנקבע מנגנון לבחינת העברת ההכנסות או חלקן לעיריות.

עיריית טבריה מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מיוני 2015, כי ראש העירייה הנוכחי מצא שבהתנהלות זו יש טעם לפגם, ולכן הורה למנכ"ל העירייה לפעול להסדרת תחומי האחריות בין הרשות המקומית לחכ"ל, במסגרת הסכם מסודר שיסדיר את התחומים והפרויקטים שיועברו לניהול חכ"ל. עוד מסרה העירייה כי המחאת הזכויות לחכ"ל נעשתה ביולי 2013 לגבי מתקני הפרסום מסוג בילבורדים והגשר העירוני, מאחר שרשות החנייה הוחזרה לניהול העירייה, והתעורר צורך במתן אפשרויות הכנסה אחרות לחכ"ל.

עיריית כרמיאל מסרה בתשובתה כי היא תפעל להכין הסכם התקשרות בין העירייה לעמותה, המסדיר את חלוקת הזכויות והחובות ביניהן, השירותים שיינתנו והתמורה. עוד מסרה העירייה כי העברת נושא פרסום החוצות לעמותת הפסטיבל נועדה למנוע את הפיצול שהיה בין העירייה לבין העמותה, וכן "מתוך תחשיב כלכלי שנערך, אשר מביא בחשבון גידול בהכנסות ממערך השילוט לעמותה, באופן שיקטין את השתתפות העירייה בתקציב עמותת הפסטיבל".

עמותת הפסטיבל מסרה בתשובתה מיולי 2015 כי היא תפעל להכין הסכם התקשרות עם העירייה המסדיר את חלוקת הזכויות והחובות ביניהן, השירותים שיינתנו והתמורה.

התקשרויות ללא מכרז עם קבלני פרסום

עמותת הפסטיבל אימצה את נוהל המכרזים וההתקשרויות הנהוג בעיריית כרמיאל לצורך בחירת ספקים ונותני שירותים (להלן - נוהל המכרזים). בנוהל המכרזים נקבע, בין היתר, כי פטורות ממכרז עסקות שערכן אינו עולה על 142,800 ש"ח, וכי יש לקיים מכרז זוטא לעסקות בערכים כספיים מעל 142,800 ש"ח ועד 697,400 ש"ח. עוד נקבע בנוהל המכרזים כי להתקשרויות בסכום של 30,000 ש"ח ומעלה יש לדרוש ארבע הצעות מחיר לפחות.

הביקורת העלתה כי המועצה המקומית ירכא, עיריית כרמיאל ועמותת הפסטיבל התקשרו עם קבלני פרסום בלי שפרסמו מכרז כנדרש בדין, או בלי שקיבלו הצעות מחיר, אף שסכומי ההתקשרויות חייבו זאת. להלן הפרטים:


התקשרות לפרסום חוצות במתקני בילבורדים

בפברואר 2006 פנה ראש המינהל לאיכות סביבה ותברואה בעיריית כרמיאל לחברה א', במכתב שנושאו שלטי הבילבורדים בכרמיאל, והעתקו הועבר לראש העירייה. במכתב צוין: "לבקשת עיריית כרמיאל ובתיאום עמך הוצבו בעיר 6 שלטי בילבורדים. כמוסכם, צד אחד (על פי בחירת העירייה) של כל אחד מהשלטים שייך לעיריית כרמיאל למטרות פרסום והעברת מסרים עירוניים, והצד השני שייך [לחברה א'] לפרסום מסחרי... הסדר זה יהיה בתוקף ל-10 שנים... בתמורה לכל ההפקות הנ"ל [חברה א'] פטורה מארנונה או מכל תשלום על השלטים הנ"ל" (להלן - הסיכום).

הביקורת העלתה כי עיריית כרמיאל התקשרה עם חברה א' בלי שפרסמה מכרז, ואף בלי שביקשה הצעות מחיר לביצוע מיזם ההקמה, התחזוקה ומתן הזיכיון לפרסום על מתקני הבילבורד בעיר, בניגוד לדין.

עוד עלה כי בסיכום לא נקבע כי על חברה א' לשלם לעירייה דמי זיכיון עבור השימוש המסחרי שהיא עושה בשלטים. בעירייה לא נמצאו מסמכים המסבירים את השיקולים שהנחו את העירייה לפטור את חברה א' מתשלום עבור מתן הזיכיון לשימוש מסחרי בשלטי הבילבורדים למשך עשר שנים. בעירייה גם לא נמצא כי נעשו תחשיבים כלכליים המצדיקים את ההחלטה.

משרד מבקר המדינה העיר לעיריית כרמיאל כי היה עליה לקיים הליך של פרסום מכרז או של קבלת הצעות מחיר לביצוע מיזם שלטי הבילבורדים בעיר. יש לראות בחומרה את התנהלות העירייה בכל הקשור למתן זכויות לחברה א' ללא מכרז, משום שהיא פוגעת בעקרון השוויון והתחרות ההוגנת, ואינה מתיישבת עם כללי המינהל התקין.

עוד העיר משרד מבקר המדינה לעירייה על שוויתרה על ההכנסות המגיעות לה כדין מאגרות שילוט (ראו להלן). בכך חטאה לתפקידה כנאמן הציבור האחראי, בין היתר, לקופה הציבורית.

עיריית כרמיאל מסרה בתשובתה כי שלטי הבילבורדים אושרו משום רצונה של העירייה לקבל פרסומים לצרכיה שלה, בתחומים שונים וללא תשלום, וכן כפיצוי מסוים לחברה א' על כך שלא הוסר פרסום מתחרה. מכל מקום העירייה מודיעה כי בתחילת שנת 2016 יסתיים ההסכם עם חברה א', והעירייה תפעל להוציא מכרז כדין לשלטים אלו, אשר יביאו בחשבון גם תשלומים לעירייה וכן אגרת שילוט כמתחייב.

משרד מבקר המדינה מעיר לעיריית כרמיאל כי מתן פיצוי לחברה באמצעות התקשרות ללא מכרז הוא בניגוד לדין, וכי היה עליה לפרסם מכרז להקמת שלטי הבילבורדים ולמתן זכות לפרסום עליהם, כנדרש בדין, שבמסגרתו יכלה לקבל את ההצעה המיטבית לתועלת העירייה ותושביה.

התקשרות לפרסום חוצות על מכווני תנועה, עמודורים ומתקני מפה

בשנת 1996 חתמה עיריית כרמיאל על הסכם עם חברה א', אחרי שהחברה זכתה במכרז שפרסמה העירייה בדבר הקמה ותחזוקה של מכווני תנועה, שלטי מפות עיר, סככות המתנה לאוטובוסים, שלטי רחוב ולוחות מודעות ומתן זיכיונות פרסום עליהם. תוקפו של ההסכם היה לעשר שנים עד מאי 2006. באוקטובר 2006 חתמה העירייה על הסכם שני עם חברה א', למתן זיכיונות פרסום על המתקנים העירוניים למשך שלוש שנים נוספות עד אוקטובר 2009. בפועל נמשכה התקשרות זו עד דצמבר 2012.

נמצא כי בשנת 2011 פרסמה העירייה מכרז למתן זיכיונות פרסום על המתקנים, אולם אף שקיבלה הצעות מארבעה משתתפים, ביטלה העירייה את המכרז והחזירה את ההצעות ואת דמי ההשתתפות בסך 1,000 ש"ח למשתתפים.

נמצא כי בשנת 2012 העבירה העירייה את ניהול הפרסום במתקנים לעמותת הפסטיבל: ביולי 2012 התקיימה ישיבה בנושא הפרסום, שבה השתתפו ראש העירייה מר עדי אלדר, ממלא מקום יו"ר עמותת הפסטיבל מר כרמי שלום, ראש המינהל לאיכות הסביבה והתברואה ונציג מחברה א'. הישיבה נועדה להסדיר את העברת נושא שלטי ההכוונה בעיר לעמותת הפסטיבל. סוכם בישיבה, בין היתר, כי עמותת הפסטיבל תעסוק בשיווק הפרסום בעיר באמצעות עיגולים או באמצעות פרסום מסוג אחר על גבי עמודי תאורה אחרים; חברה א' תמשיך לשווק את מכווני התנועה ואת מפות העיר, ותשלם דמי שימוש לעמותת הפסטיבל; חברה א' ועמותת הפסטיבל ייפגשו למשא ומתן ולסיכום סופי של התנאים, ובכלל זאת גובה התשלום.

עוד עלה כי בעירייה אין מסמכים המתעדים את השיקולים שעמדו מאחורי ההחלטות בדבר ביטול המכרז והעברת הניהול וההתקשרות לעמותה, מי היה שותף לקבלת ההחלטה, מי אישר אותה ואם דווח על כך למליאת מועצת העירייה.

משרד מבקר המדינה העיר לעיריית כרמיאל כי מפעולותיה שתוארו לעיל, ובהם ביטול המכרז שפורסם בעניין אף שכבר הוגשו הצעות ממשתתפים אחרים, ובלי שיימצאו נימוקים או הסבר לכך, עולה חשש שהעברת נושא ניהול הפרסום לעמותת הפסטיבל, וההחלטה להמשיך בהתקשרות עם חברה א' ללא פרסום מכרז, נועדו לכאורה לעקוף את דיני המכרזים. פעולות אלה מבטאות העדפה פסולה, פוגעות בעקרון שוויון ההזדמנויות ואינן מתיישבות עם כללי המינהל התקין.

עיריית כרמיאל מסרה בתשובתה כי המכרז בוטל כדי לאפשר ארגון מחדש, שבמסגרתו יועבר הנושא בכללותו לעמותה העירונית. עוד הוסיפה העירייה כי היא והעמותה מצהירות שהעברת הנושא לא נבעה מרצון לעקוף את דיני המכרזים, כי אם למנוע כפילות שבה שתיהן עוסקות בנושא; מציאות שהקשתה את העבודה מול חברת הפרסום.

משרד מבקר המדינה מעיר לעיריית כרמיאל כי אין לקבל את הטענה כי התנהלותה, כלומר ההחלטה להעביר את הנושא לעמותה שתחתום על הסכם עם חברה א', קשורה רק בהליכים של ארגון מחדש. הלכה למעשה, הפעולות שתוארו לעיל עוקפות את דיני המכרזים.

פעולות עמותת הפסטיבל

הביקורת העלתה כי עמותת הפסטיבל התקשרה אף היא עם חברה א' וחתמה על הסכם עמה, בהשאירהּ את זכות השימוש במתקנים לשם פרסום מסחרי לחברה זו, ללא פרסום מכרז בנושא.

עמותת הפסטיבל חתמה על "הסכם שיתוף פעולה" עם חברה א', בהתאם לסיכום הפגישה שנערכה כאמור בעירייה ביולי 2012, ובו צוין בין היתר: חברה א' תמשיך לשווק את מכווני התנועה, עמודורים ובילבורדים ברחבי העיר; החברה תשלם לעמותה דמי זיכיון בסך 20,000 ש"ח לשנה, והחל בשנת 2015 תוספת של 10% בכל שנה (נוסף על שנה קודמת); מועד תחילת ההסכם הוא 1.1.13; ההסכם יהיה בתוקף ל-5 שנים; לחברה א' תינתן אופציה ל-3 שנים נוספות. על ההסכם חתומים מטעם העמותה מנכ"ל העמותה וממלא מקום יו"ר העמותה, מר כרמי שלום (להלן - מ"מ יו"ר העמותה).

  1. הביקורת העלתה כי עמותת הפסטיבל חתמה עם חברה א' על ההסכם האמור, שתוקפו עד לשמונה שנים, בלי שפרסמה מכרז ובלי שקיבלה הצעות מחיר כמתחייב מנוהל המכרזים ובדין.
  2. נמצא כי בפרוטוקול ישיבת ההנהלה של עמותת הפסטיבל, שהתקיימה בפברואר 2013 בהשתתפות ראש העירייה ומ"מ יו"ר העמותה וכן בהשתתפות חברי הנהלת העמותה, המנכ"ל, הגזבר, המזכיר ורואה החשבון של העמותה, הודיע מ"מ יו"ר העמותה למשתתפים בנושא ההסכם עם חברה א' כי "חתמנו הסכם לשנה עם משרד [חברה א'] שעובד ברמה הארצית לשיתוף פעולה. מכרז מסודר יפורסם בתום השנה".

הביקורת העלתה כי מ"מ יו"ר העמותה מסר לחברי הנהלת העמותה מידע מוטעה: אף שנחתם הסכם עם חברה א' לחמש שנים עם אפשרות להאריכו בשלוש שנים נוספות, הוא מסר כי נחתם הסכם לשנה אחת בלבד, וכי לאחריו יפורסם מכרז בנושא. עוד עלה כי נוכחים נוספים בישיבה, ובהם מנכ"ל העמותה שחתם יחד עם מ"מ היו"ר על ההסכם עם חברה א', לא העמידו אותו על טעותו.

משרד מבקר המדינה העיר למ"מ יו"ר העמותה על המידע השגוי שמסר לחברי הנהלת העמותה.

מ"מ יו"ר העמותה מסר בתשובתו מיולי 2015 כי הוא סבור כי מדובר בטעות סופר בפרוטוקול "כי נחתם הסכם לשנה אחת במקום לרשום ל-5 שנים. אני מניח כי בישיבה אמרתי כי בתוך שנה נפרסם מכרז חדש, ואכן כך גם נרשם בפרוטוקול, ורישום הפרוטוקול נעשה כך שנכתב כי ההסכם נחתם לשנה". עוד הוסיף כי מעתה הפרוטוקולים יעברו הגהה מדוקדקת כדי לוודא שהכול נכתב במדויק.

באוקטובר 2013 ערכו נציגי משרד מבקר המדינה בדיקה נקודתית בנושא פרסום חוצות בעיריית כרמיאל ובעמותת הפסטיבל. נמצא כי לאחר בדיקה נקודתית זו פרסמה עמותת הפסטיבל מכרז בנושא.

משרד מבקר המדינה העיר לעמותת הפסטיבל שבהיותה זרועהּ הארוכה של העירייה בעניין פרסום חוצות על מתקנים עירוניים בתחומה של עיריית כרמיאל, עליה לפעול לפי נוהל המכרזים שאימצה בהתקשרויותיה עם קבלני הפרסום, וכי היה עליה לפעול לפי נוהל המכרזים בטרם תתקשר בהסכם האמור עם חברה א'.

משרד מבקר המדינה העיר לעיריית כרמיאל, כי עליה לוודא שעמותת הפסטיבל תפעל לפי נוהל המכרזים בהתקשרויותיה עם קבלני הפרסום.

עמותת הפסטיבל מסרה בתשובתה כי היא ביטלה את "הסכם שיתוף הפעולה" עם חברה א', והוציאה מכרז שבעקבותיו חתמה על הסכם עם חברה א'. עוד הוסיפה כי תפעל על פי נוהל המכרזים וההתקשרויות, כמקובל בעיריית כרמיאל.

עיריית כרמיאל מסרה בתשובתה כי היא תוודא שעמותת הפסטיבל תפעל על פי נוהל מכרזים בכל הקשור להתקשרויותיה עם חברות פרסום.


התקשרות לפרסום חוצות על עמודי תאורה

במאי 2002 חתמה עמותת הפסטיבל עם משווקת על מסמך שכותרתו "סיכום בדבר שיווק שלטים לפסטיבל 2002" (להלן - ההסכם או ההסכם לפרסום על עמודי תאורה לפסטיבל 2002) בהסכם זה נקבע, בין היתר, כי מאותו יום ניתנת למשווקת רשות לשווק שלטי פרסום על גבי עמודי תאורה לקראת הפסטיבל, וכי תפקידיה כוללים, בין היתר, יצירת קשר עם הלקוחות המפרסמים; גביית כספים; פיקוח על ייצור השלטים ותלייתם; העברת הכספים לגזבר העמותה ופיקוח על חשבונות וקבלות. עוד נקבע בהסכם לפרסום על עמודי התאורה לפסטיבל 2002 כי ישולם למשווקת שיעור של 33.3% (כולל מע"ם) מסך ההכנסות בפועל, כנגד הצגת חשבונית. יצוין כי מאז ועד מועד סיום הביקורת, בפברואר 2015, המשיכה העמותה בהתקשרות עם המשווקת לפי ההסכם.

הביקורת העלתה ליקויים בפעולותיה של עמותת הפסטיבל בכל הנוגע לניהול מערך פרסום החוצות על עמודי התאורה בעיר. להלן הפרטים:

  1. הביקורת העלתה כי עמותת הפסטיבל לא פרסמה מכרז ולא נקטה הליך תחרותי כלשהו, לרבות קבלת הצעות מחיר בנוגע למתן הזיכיון לפרסום על עמודי התאורה, על אף חובתה לעשות כן, בהיותה גוף בעל מאפיינים ציבוריים, ואף שהיא עצמה אימצה את נוהל המכרזים של עיריית כרמיאל.

מבדיקת היקפו הכספי של הפרסום על עמודי התאורה, לפי נתוני הנהלת החשבונות של העמותה בשנים 2014-2013, עולה כי הכנסות העמותה מפרסום בתחום זה הסתכמו
בכ-900,000 ש"ח. עוד עולה כי העמותה שילמה למשווקת בשנים הללו סך של כ-300,000 ש"ח. עוד נמצא כי העמותה העמידה לרשות המשווקת משרד ושירותים נלווים נוספים, בלי שדרשה ממנה לשלם בעבורם.

  1. הביקורת העלתה כי אף שתוקפו של ההסכם היה מוגבל רק לתקופת הפסטיבל בשנת 2002, המשיכה העמותה בהתקשרותה עם המשווקת לפרסום על עמודי תאורה של עיריית כרמיאל, עד מועד סיום הביקורת, ובמשך כ-13 שנים, והיא משלמת לה בתמורה שליש מהכנסות הפרסום.

הביקורת העלתה כי עמותת הפסטיבל לא חתמה עם המשווקת על הסכם חדש הקובע את תקופת ההתקשרות בין הצדדים, ומגדיר את זכויותיה של העמותה, את חובותיה של המשווקת כלפיה ואת אופן קביעת התמורה בגין הפרסום. בכך התירה העמותה הלכה למעשה את השימוש בעמודי התאורה ללא הסכם כתוב.

  1. לא נמצאו בעמותה גם מסמכים המתעדים את השיקולים שעמדו מאחורי העסקת המשווקת. עוד נמצא כי עמותת הפסטיבל לא בחנה, במהלך כל השנים שבהן העסיקה את המשווקת, את כדאיותה הכלכלית של העסקתה, בהתחשב בתמורות שחלו בענף הפרסום השיווק ולאור התפתחות האמצעים הטכנולוגיים. עוד עלה כי העמותה לא דנה בעניין ולא בחנה אמצעי שיווק אחרים או דרכים חלופיות לניהול פרסום החוצות על עמודי התאורה.

    משרד מבקר המדינה מעיר לעמותת הפסטיבל על התקשרותה ארוכת השנים עם המשווקת בנוגע לשיווק הפרסום על עמודי תאורה, ללא הליך תחרותי וללא פרסום מכרז ובלי לבחון את כדאיותה הכלכלית של ההתקשרות. כך נפגעו עקרון השוויון ועקרונות דיני המכרזים.

    המשווקת מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מיוני 2015 כי היא החלה לעבוד כשכירה בעמותה בשנת 1996, ובשנת 2000 הודיעה לה העמותה כי לא תוכל להמשיך במעמדה זה וכי עליה לפתוח תיק עוסק מורשה, וכך היא עשתה. עוד הוסיפה המשווקת כי משנת 1996 היא עובדת עם העמותה. המשווקת מסרה כי היא משלמת הוצאות רבות כמו נסיעות, ביטוח לאומי, מס הכנסה, וכי רוב עבודתה נעשית בשטח. לדבריה היא מגיעה למשרד לכמה שעות שבועיות בלבד, למעט בתקופה שלפני פסטיבל המחולות.

  2. משרד מבקר המדינה כבר העיר בעבר לעמותת הפסטיבל בדוח בנושא "ניהול אירועים וחגיגות ברשויות המקומיות" (להלן - הדוח הקודם) כי עליה לפעול על פי נוהל המכרזים שאימצה, ולקיים תהליכים תחרותיים ושוויוניים המבטיחים למתמודדים שוויון זכויות ולה עצמה התקשרות בתנאים מיטביים. עוד העיר משרד מבקר המדינה לעמותה בדוח הקודם על שלא בדקה הצעות נוספות כדי לבחון אם ניתן להקטין את העמלה, בקשר לניהול פרסום החוצות על עמודי תאורה.

    בתשובתה להערות של משרד מבקר המדינה בדוח הקודם, מסרה העמותה כי "החליטה לפעול להרחבת מעגל נותני השירותים והספקים ולפנות ליותר גופים העוסקים בכל נושא. הצעה של מציע אחד בלבד תיפסל ויערך מכרז חדש".

    גם בביקורת זו נמצא כי למרות הבטחותיה לא בדקה עמותת הפסטיבל הצעות נוספות לפרסום החוצות על עמודי התאורה, והיא ממשיכה בהתקשרות עם המשווקת באותו אופן.

    משרד מבקר המדינה העיר בחומרה למנהלי עמותת הפסטיבל על שפעלו בניגוד להצהרותיהם בפני משרד מבקר המדינה כי יתוקנו הליקויים בנושא התקשרויותיה של העמותה, ועל אי-עמידה בהתחייבויותיהם בפני משרד מבקר המדינה בנושא זה.

    משרד מבקר המדינה העיר לעירייה על שלא עקבה אחר פעולות העמותה לתיקון הליקויים שהועלו בדוח מבקר המדינה הקודם בקשר להתקשרויות העמותה, שלא על פי נוהל המכרזים שאימצה.

    עיריית כרמיאל מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי היא מצרה על כך, ותפעל לעקוב ולוודא כי כל התקשרויותיה של העמותה יהיו על פי נוהל מכרזים.

    עמותת הפסטיבל מסרה בתשובתה כי בכוונתה לערוך מכרז בתום השנה.

    משרד מבקר המדינה מעיר לעמותת הפסטיבל כי עליה לפעול בהתקשרויותיה בהתאם לעקרונות דיני המכרזים, ולהתקשר עם הזוכה בהסכם כתוב, שיאושר כדין. על העירייה ועל העמותה לבחון את ניהול פרסום החוצות על עמודי התאורה בעיר, בהתחשב בתמורות הרבות שחלו בשנים האחרונות בענף השילוט והפרסום בכלל ובכרמיאל בפרט.

לדו"ח המלא בנושא פרסום חוצות בתחומי הרשויות המקומיות לחצו כאן

אולי יעניין אותך גם