שבת הגדול - תשעו

 

"הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא" פסוק זה בסוף ההפטרה הוא המקור לשם של השבת לפני פסח: 'שבת הגדול'. רוב השבתות בלוח השנה נקראות על שם הפרשה, אך גם 'שבת נחמו' 'שבת חזון' ו'שבת שובה' הנקראות על שם ההפטרה, קבלו כינוי על סמך התיבה הראשונה בהפטרה, ורק 'שבת הגדול' זכתה בשם יוצא דופן על סמך תיבה בפסוק לפני האחרון בהפטרה.

 

גם הנבואה בפסוק זה חריגה: אחרון הנביאים בתנ"ך, אשר חי בראשית ימי בית שני, מלאכי, מנבא על שובו של אליהו, נביא אשר קדם לו בכמה מאות שנים.  יתכן שהאמונה שאליהו הנביא לא מת ככל אדם אלא עתיד לחזור לארצות החיים, הייתה רווחת כבר לפני דורו של מלאכי, והסתמכה, כנראה, על תיאור עליית אליהו בסערה למרום (מלכים ב' ב 11) ואולי על תחושה שאליהו לא זכה להשלים את שליחותו. אלוהים 'נישל' אותו מתפקיד נביא בטרם עת, כנראה בגלל קנאותו היתירה וקטרוגו החריף על עם ישראל.

 

גלגולה של אמונה זו במחשבת חז"ל מוצא ביטוי במשנה האחרונה  במסכת עדויות (ח,ז): יש בה ויכוח רעיוני-מדרשי בלשון ובסגנון של דיון הלכתי: מה יהיה תפקידו של אליהו הנביא לעתיד לבוא? לכאורה, המשך נבואתו של מלאכי אומר זאת במפורש 'והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם' אך דעתם של חז"ל לא נחה מכך.  הדברים מרמזים על פער דורות אך אינם מבהירים מה יוצר מחלוקת ומתח בין אבות לבנים ומה יעשה אליהו לרפא מתח זה.  התשובה הראשונה היא של ר' יהושע הטוען שקיבל אותה מרבו, יוחנן בן זכאי, שקיבל אותה ממקור קדום מאד "הלכה למשה מסיני": חוסר הוודאות מי הוא בנו של איזה אב? מה היא שושלת יוחסין אמיתית ומי יצר לעצמו יוחסין מזויפים, במיוחד על מנת להימנות בין הכוהנים ולזכות בטובות הנאה הנלוות למעמד זה. היו משפחות בשלהי ימי בית שני שהצליחו לרכוש עמדת כח בחצר בית המקדש באמצעות תככים ושוחד ולנשל מתפקידן משפחות כהונה ותיקות. חז"ל מביעים את סלידתם מהשתלטות כוהנים מפוקפקים אלה ע"י הדגשת האמונה, שמקורה, כנראה, בפסוק אחר מנבואת מלאכי (ג,ג) שאליהו עתיד להבחין ברוח הקודש בין לויים וכהנים אמיתיים ללויים וכהנים מזויפים, או בלשון חז"ל: "לרחק המקורבים בזרוע ולקרב המרוחקים בזרוע".

 

למרות שר' יהושע מייחס "הלכה" זו למשה מסיני (כלומר למקור קדום) אין היא מקובלת על כל התנאים. ר' יהודה סבור שאליהו יסתפק בקירוב המרוחקים, אך צאצאי אלו שנטמעו בין משפחות כהונה או לוויה, לא יורחקו.  ר' שמעון סבור שאליהו יבוא לישב מחלוקות בין החכמים, אך דעת רוב החכמים היא שאליהו יבוא "לעשות שלום בעולם". בדעה זו חבוי עקרון לדורם ולכל הדורות שהיו ויהיו: השלום מתחיל בבית!

 

פער דורות עלול ליצור מחלוקות, לא רק בתוך המשפחה, אלא בחברה כולה, לפעמים עד כדי מלחמת אחים ופילוג. דוגמא לכך: רחבעם בן שלמה, המתעלם מעצת הזקנים להקל את עומס המסים על העם ומאמץ את עצת הצעירים המובילה בקיצוניותה למשבר ולפילוג הממלכה לשתיים: ישראל ויהודה (מלכים א' יב 1-17).  המתח בין אבות ובנים עלולות להשפיע על הבנים לצאת למלחמה רק על מנת 'להוכיח' את עצמאותם ובגרותם כלפי הוריהם... משום כך סבורים רוב החכמים שכאשר ישיב אליהו לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם, יהיה שלום בעולם כולו. כן יהי רצון!     

 

הרב גיל נתיב