INkarmiel כל העסקים בכרמיאל במקום אחד מוצגים בהתאם לדרוגים שלכם

דרשה לשבת החודש –ראש חודש ניסן, תשעו

מה המצווה הראשונה שנצטווו בני ישראל? המצווה הראשונה בתורה היא "פרו ורבו", אך המצווה הראשונה שעם ישראל קיבל כעם היא (ע"פ פירוש רש"י לבראשית א, א) "החודש הזה לכם ראש חודשים, ראשון הוא לכם לחודשי השנה..." [שמות יב, ב] כלומר: ראשית התארגנות בני ישראל לקראת צאתם מעבדות לחירות,

מאספסוף עבדים לעם העומד ברשות עצמו ועובד את אלהיו, היתה קביעת לוח שנה חדש, המתחיל בחודש האביב (אשר כאלף שנה אחר כך יקבל את השם 'ניסן'). ע"פ חז"ל הקב"ה בכבודו ובעצמו הראה למשה את צורת הירח בליל מולד החודש החדש, ומאז ועד היום הלוח העברי הוא לוח לונרי (כלומר: ע"פ הירח, ולא לוח סולרי, כפי שנוהגים עמי אירופה...)

הפסוק המקדים את המצוה הראשונה [שמות יב א] הוא: "וידבר ה' אל משה ואהרן בארץ מצרים לאמר".  מדוע טורח הפסוק להדגיש שהדיבור אל משה ואהרן היה בארץ מצרים? כל מה שאירע לפני כן (תשע מכות ראשונות) ומה שיארע בהמשך (מכת בכורות וליל יציאת מצרים) מתרחש במצרים, כך שלא היה עולה על דעתנו שהתגלות זו היתה בארץ אחרת... רש"י מסביר שהכוונה ללמד שהדיבור האלהי לא היה בתוך העיר, אלא מחוץ לעיר (כלומר 'ארץ' כאן במובן country או countryside כלומר שטח לא מיושב, שטח חקלאי). מדוע דווקא במרחב פתוח ולא בתוך העיר? האם נבצר מאלהי ישראל להשמיע את דברו אפילו בלב עיר הבירה של מצרים –בארמונו של פרעה? תשובת רש"י (בעקבות המדרש) שהעיר היתה מלאה בעבודת גילולים (עבודה זרה, עבודת אלילים)... ולכן הדיבור היה מחוץ לעיר...

לדעתי אפילו אבי-הנביאים, משה רבנו, לא זכה בהתגלות בכל מקום ובכל עת... אפילו הוא בן תמותה שהנסיבות החיצוניות היו מאפשרות או מונעות ממנו את היכולת לשמוע ולראות את הקולות. לכאורה אין אתר ביקום הפנוי מנוכחות אלהים, אך אין משמעות הדבר שבני אדם מסוגלים להבחין בנוכחות זו בכל מקום ובכל הנסיבות... משום כך אנו מייחדים בתי כנסת ובתי מדרש לתפילה ולתורה. אנו טורחים בהקמתם בתקווה שבתוך המבנה המיועד לכך תשרה השכינה. לא קירות, חלונות או תקרה הם הקובעים אם יצמצם אלהים את שכינתו בתוכם אם לאו, כי אם האנשים המתכנסים בבתי כנסת אלה... אם שלום ורעות, אהבה ואחווה ביניהם, גם אלהים יעתר לתפילתם, ויאמר: "ועשו לי מקדש (מעט), ושכנתי בתוכם" אמן, כן יהי רצון!

גיל נתיב