פרשת בשלח תשעו, שירת הים היא שירת מרים?

פרטים

נוצר ב שישי, 22 ינואר 2016 13:45

מי חיבר את המלים של 'שירת הים'? אין אפשרות לקבוע חד משמעית מי ה'מחבר/ת' אך יש בטקסט כמה רמזים המצביעים על כך שמרים היא המשוררת האמיתית של 'שירת הים':

א.      רק בהקשר של 'שירת הים' נקראת מרים 'נביאה' [שמות טו 20] יש קשר בין נבואה ושירה!

ב.       'ותען להם מרים' אין משמעות הפועל 'ותען' שמרים הגיבה על מה ששמעה, אלא להיפך: היוזמה היתה שלה... בדומה לכך 'וענו ואמרו: ידינו..'[דברים כא 7] 'וענית ואמרת' [דברים כו 5] 'ויען איוב ויאמר' [איוב ג 2] וגם 'קול ענות אנכי שומע' [שמות לב 18] אומר משה כאשר הוא יורד מהר סיני, וכוונתו היא: קול שירה ושמחה מגיע אלי מן המחנה... זאת ועוד: המקרא מציין כאן 'להם' בלשון זכר במקום 'להן' בלשון נקבה, וכבר הדגיש ר' צדוק הכהן מלובלין בספרו 'קומץ המנחה' כי מרים פנתה-'ענתה' אל גברים ואל נשים כאחד...

ג.        לא בכדי נבחרה שירת דבורה כהפטרה לפרשת 'בשלח'. 'שירת דבורה' קרובה באופיה ובסגנונה ל'שירת הים' יותר משירות מקראיות המיוחסות לגברים (נבואות בלעם, שירת 'האזינו'). שירת התודה של חנה [שמואל א' ב] היא ראייה נוספת שהשירה אינה נחלתם של גברים בלבד. נשים המשבחות בשירה ונגינה את הנצחון היו גם בימי דוד ושאול [שמואל א יח 6-7]

ד.       הנגינה קודמת לרוח הנבואה השירית: "ותקח מרים הנביאה... את התף בידה ותצאנה כל הנשים אחריה בתפים ובמחולות. ותען להם מרים" חז"ל שמו לב לכח הנגינה לעורר השראה אלהית. על סמך הפסוק ...והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה' [מלכים ב' ג 15] הורו חז"ל: 'אין השכינה שורה לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות... אלא מתוך שמחה של מצוה' [פסחים קיז ע"א]

ה.      השימוש בלשון עתיד "אז ישיר משה ובני ישראל" הוא יוצא דופן כהקדמה לשירה מקראית: לפני 'האזינו' כתוב: וידבר משה באזני כל קהל ישראל את דברי השירה הזאת..." לפני 'שירת דבורה' המלים הן: "ותשר דבורה וברק בן אבינועם ביום ההוא לאמר" וכהקדמה ל'תפילת חנה' (אף היא בלשון שירה!) "ותתפלל חנה ותאמר". יש מדרש הרואה ב'אז ישיר' רמז לגאולה לעתיד לבוא, אך ע"פ פשוטו של מקרא הכוונה היא לעבר ולא לעתיד.

יתכן שמרים חשה מרירות על כך ש'זכות היוצרים' על שירת הים לא ניתנה לה, ותחושת קיפוח זו מצאה ביטוי בכך שהיא נקראת כאן 'אחות אהרן' ולא: אחות אהרן ומשה. מרים נושאת תחושת קיפוח זו בתוכה עד היום בו תטען באזני אהרן: "הרק אך במשה דיבר ה'? הלא גם בנו דיבר!" [במדבר יב 2]
האם מותר ליחס את 'שירת הים' למרים כאשר הפסוק לפני השירה קובע במפורש: "אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת... ויאמרו לאמר"? חז"ל קבעו: "אין מוקדם ומאוחר בתורה" [פסחים ו ע"ב] משמעות כלל זה הוא שסדר העניינים בתורה איננו משקף את הסדר ההיסטורי של ההתרחשויות. יתכן שהשירה המקורית אותה חיברה מרים לא נשתמרה בשלמות ולעומת זאת הגרסא המאוחרת יותר, אותה שרו משה ובני ישראל נשמרה בזיכרון ואחר כך בכתב, ולכן הובאה בראשונה במקרא, ורק אח"כ הזכיר הכתוב את זכות הראשונים של מרים. אפשר לערוך שחזור כרונולוגי של 'מוקדם ומאוחר' בפסוקי פר' בשלח:

"ויאמינו בה' ובמשה עבדו כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים... ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את התף בידה ותצאנה כל הנשים אחריה בתפים ובמחולות... ותען להם מרים שירו לה' כי גאה גאה סוס ורוכבו רמה בים... אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה' ויאמרו לאמר: אשירה לה' כי גאה גאה..."

השירה היא בת אלמוות, אך לא המשורר או המשוררת. האם בתולדות האנושות היו עוד יצירות אשר אשה יצרה אותן, אבל החברה האנושית העדיפה ליחס אותן לגבר על מנת שיתקבלו כ'לגיטימיות' יותר- רוב התשובות לשאלה זו ירדו אל הקבר עם הרבה נשים בעלות שאר רוח כמרים הנביאה.

                                                 הרב ד"ר גיל נתיב