סדר פסח – על שום מה?

פרטים

נוצר ב שישי, 22 אפריל 2016 15:38

יש ציפורי דרור שמתות אם כולאים אותן בכלוב אפילו אם מספקים את כל מחסורן במזון ובמים. לבני אדם אין אינסטינקט דומה של אהבת חירות. מיליוני בני אדם, בעבר הרחוק והקרוב חיו שנים רבות בכלובים. עמים קטנים וגדולים כפפו צווארם תחת עולו של פרעה זר או של פרעה שצמח בקרבם. לפעמים חולפות שנים רבות עד שכמה מן הכלואים משמיעים את זעקתם... 

אחרי שכרון חושים ראשוני של היציאה מעבדות לחירות כבר נשמעת קריאה: ניתנה ראש ונשובה מצרימה! לנוכח תלאות ההליכה במדבר, נזכרים העבדים המשוחררים ב'סיר הבשר' ובדגה שאכלו במצרים "חינם" ושוכחים את המחיר הנורא ששילמו בעבור הבשר והדגים. מחיר החירות הוא ההכרח לקבל החלטות קשות, לבחור באפשרות שהיא כמעט תמיד בבחינת 'הרע במיעוטו', לקבל אחריות על החלטותינו ולשאת בתוצאות הבחירה.

לחזור ולספר ביציאת מצרים שנה בשנה – על שום מה? על שום שאדם ועם שאינם לומדים את לקחי ההיסטוריה, יחזרו על השגיאות ועל האסונות של אבותיהם ושל אבות אבותיהם.

מהו הלקח של יציאת מצרים הראשונה ומהם לקחי יציאות מצרים האחרות?

יש מחיר לחירות! לא כל אדם ולא כל עם מוכן לשלם את מחיר החירות. כשיגלה המשועבד שהעבדות מכאיבה יותר מהחופש, עלול להיות מאוחר מדי. לכן שומרים אנו בפינו את טעם המרורים של העבר: בכל דור ודור היינו שם, וראינו במו עינינו תינוקות מושלכים ליאור ולתאי הגזים. היום הזה נגיד לבנינו ולבנותינו: איכלו מצות יבשות ובלבד שלא תחזרו לשם! איכלו לחם עוני ובלבד שלא תמליכו פרעונים חדשים (בני עם זר או בני עמנו). נשוב ונשנן את לקח יציאות מצרים.

גיל נתיב