INkarmiel כל העסקים בכרמיאל במקום אחד מוצגים בהתאם לדרוגים שלכם

פרשת השבוע - בא – תשעו

פרשת השבוע -  בא – תשעו

"החודש הזה לכם ראש חדשים, ראשון הוא לכם לחודשי השנה" [שמות יב 2] ע"פ חז"ל זו היא המצווה הראשונה שנצטוו בני ישראל כעם [רש"י לבראשית א1]. המצווה לקבוע לוח שנה חדש לעם שעתיד להיוולד בליל דמים ושפטים באלוהי מצרים ובכל בחור ובכור בתרבות המצרית.

 

בליל יציאת מצרים מתחיל מסע גיבוש בו יווצר עם מתוך אספסוף של עבדים משוחררים... המצווה לקבוע לוח שנה חדש ע"י קביעת החודש הראשון בלוח, ניתנה למשה שבועיים לפני יציאת מצרים. היא נקבעה בראש חודש האביב, אשר מאות שנים אחרי כן יקרא בשם 'ניסן'. הדגש על מודעות לשינויי הזמן הוא ממאפייני התרבות היהודית (לפי א.י.העשל אנו בונים "ארמונות בזמן" במקום "ארמונות במרחב")
איך נראה "ראש חודש"? כאשר חרמש הירח נראה בשמיים במערב הקימור כלפי צפון וכאשר הוא במזרח הקימור כלפי דרום –מתחיל חודש עברי. מדוע המסורת העברית-ישראלית מימי משה עד היום העדיפה


להתחיל חודש ב"מולד" ולא בירח מלא?

ההבדל בין הירח הכמעט מלא בלילה בין 13 ל14 לירח המלא בלילה שבין ה 14 וה15 איננו ברור לעין שאיננה מצויידת במשקפת... מולד הירח בתחילת חודש לעומת הירח בסוף החודש הקודם הוא ברור למדי, ובשפה העברית יש סימנים להבחין ביניהם: אחרון וראשון, זורח וגורע, כלומר מזכיר את הבדלי אותיות הכתב א-ר, ז-ג...
למרות הבדל זה היה משה זקוק להדרכה ברורה איך נראה הירח אשר יסמן את תחילת החודש (שיהיה גם תחילת שנה חדשה –השנה הראשונה בתולדות ישראל). על סמך הכינוי הרומז "הזה" טוען רש"י בעקבות המדרש שהקב"ה "הראה לו באצבע את הלבנה ברקיע ואמר לו: כזה ראה וקדש" כלומר: כאשר תראה ירח בצורה זו –הכרז על חודש חדש
שתי שאלות תם על מדרש זה. שאלה ראשונה: האם האצבע בה הראה אלהים למשה את הירח במולדו היא אותה 'אצבע אלהים' שנזכרה בפרשת וארא, בדברי החרטומים אחרי מכת כינים, או אולי יש לאלהים אצבעות שונות: אחת להכות את מצרים, ואחרת, ללמד את משה רבנו להבחין בין צורות לבנות, כפי שהיה עושה רבן גמליאל לעדים שבאו להעיד על מולד הירח [משנה ר"ה]?
שאלה שניה: איך קרה שצריך היה להראות למשה דבר כה ברור? האם בשנים שהיה משה רועה צאן במדבר לא למד להבחין בהבדל בין צורת הירח בסוף החודש וצורתו ב'מולד' החודש?
לשאלה ראשונה: אין ספק שאלהים במקרא ובמחשבת חז"ל הוא אנושי ודומה לנו בצלמו ובדמותו, ורק בימי הבינים "הפשיטו" אותו (תרתי משמע) מתכונותיו הגשמיות... אלהים ניגלה כאיש מלחמה צעיר וכשופט חכם זקן, הכל לפי הנסיבות... לכן לא היה כל קושי לאבותינו לתאר בדמיונם אצבעות שונות ביד אלהים, וכל אחת יש לה שימוש שונה בזמן שונה: להרשים ולהפחיד את חרטומי מצרים וכעבור זמן מה להורות הלכה למשה רבנו...

לשאלה השניה: לעתים צריך להראות את הנראה לעין והמובן מאליו דווקא למנהיגים נבונים ודגולים כמשה רבנו, דווקא מנהיגים ופוליטיקאים זקוקים לפעמים שייראו להם באצבע אמת פשוטה הנראית לעין כל רועה צאן... יתר על כן, המדבר מחדד את חוש השמיעה והראיה, כך שרק במדבר שומעים קול בתוך דממה דקה, ולראות סנה בוער ואיננו אוכל... לעומת זאת החיים השועטים בעיר הצפופה והסואנת (במצרים או בכל ארץ בעולם) מקהים את תשומת הלב והערנות לנפלאות אלהי הטבע...
גיל נתיב