פרשת השבוע - דבר תורה לפרשת עקב – תשעה – כרמיאל

פרטים

נוצר ב שישי, 07 אוגוסט 2015 13:38

השפה עברית מלמדת אותנו הרבה על השקפת עולמם וערכיהם של אבותינו ואמותינו התנ"כיים. מלים ומונחים בעלי (3 אותיות) שורש משותף מצביעים על קשרים הגיוניים וערכיים שעשו דוברי העברית הקדומים, לדוגמא: שורש הברכה 'שלום' משותף לתואר 'שלם' –מצב של "שלום" מחייב השלמה בין יריבים ותחושת שלמות, גם אם תחושה זו סובייקטיבית לחלוטין. השורש של 'מלחמה' הוא 'לחם' המצביע על כך שהרעב ללחם גורם לתוקפנות וסכסוכים אלימים...

איך מתקשרת מילת היחס 'עקב' שבתחילת פרשת השבוע עם 'עקב' -החלק התחתון של רגל האדם?  המסר בתחילת הפרשה הוא שבעקבות כך שעם ישראל ישמע למצוות אלהים, ישמור אלהים את בריתו וחסדו איתנו וישפיע עלינו שפע ברכות. השורש 'עקב' כרוך בעקבו של יעקב אבינו שזכה לשמו כי בצאתו מרחם אימו אחזה ידו בעקב אחיו, עשיו. הביטוי "כי כל אח עקוב יעקב" [ירמיה ט 3] מרמז על ההיבט השלילי של התנהגות יעקב אבינו. התנהגותנו גוררת בעקבותיה תוצאה תואמת כאילו צמד זה הם שניים ההולכים אחד בעקבות השני..

רש"י מפרש "המצוות הקלות שאדם דש אותם בעקביו תשמעון" ובכך דורש את הלשון 'עקב' באופן מפתיע!  דווקא המצוות 'הקלות' הן אלו ששמירתן יבטיח את המשך הברית? עצם השימוש במונח מצוות "קלות" מעיד על כך שאכן יש אבחנה כזו, גם אם קשה לפעמים לדעת איך מוגדרת מצוה אחת כ'קלה' ואחרת כ'חמורה'... במצב אידיאלי עלינו להיות זהירים במצווה קלה כבחמורה [אבות ב,א]  אך לא פעם יש הכרח לבחור בין קיום שתי מצוות, לכן היה מאמץ של חז"ל לקבוע סדרי עדיפויות, לדוגמא: פיקוח נפש דוחה שבת ומצוות אחרות, ומאידך יש שלוש מצוות שהן בבחינת "יהרג ובל יעבור"... כלומר: אינן נדחות בגלל פיקוח נפש...

ה'הלכה', שהלכה והתפתחה במהלך יותר מאלפיים שנה בהנהגת חכמי התורה שבע"פ, התמודדה באופן יצירתי עם מצבים של סתירה בין דרישותיה למציאות היסטורית, לדוגמא: ההיתרים להעסיק "גוי של שבת" למרות שמלכתחילה היה איסור על כך, היתרי עיסקה שנועדו לאפשר ליהודים להתפרנס מהלוואות בריבית ועוד ועוד...

בזמן הזה שוב עולות שאלות קשות של בחירה בין מצוות שונות וקביעת סדרי עדיפויות בחיינו כפרטים וכעם.  האם לשמור על "אחדות ישראל" בכל מחיר, או לנדות מתוכנו קבוצות קיצוניות הדוגלות בגזענות ואלימות הן כלפי לא-יהודים והן כלפי יהודים שהשקפותיהם ואורח חייהם שונים ממה שנחשב אצל קיצונים אלה כ"הלכה".  יש עיוות נורא בהתנהגות אלה השומרים שבת, כשרות והלכות נידה, אך אינם שומרים על צלם אלהים באדם!  יש להגביל אפילו ערך מקודש כ"חופש הביטוי" על מנת למנוע הסתה גזענית-אלימה המאיימת על חיי אדם. יש 'הוראת-שעה' המחייבת לדחות קיום מצוות קלות וחמורות מפני "דרכי שלום".

הרב גיל נתיב