INkarmiel כל העסקים בכרמיאל במקום אחד מוצגים בהתאם לדרוגים שלכם

חדשות

פרשת השבוע - ויצא –תשעו / גלעד: גדרות הפרדה בין קרובי משפחה

כעס ורוגז בין קרובי משפחה מכאיב יותר מכעס ורוגז בין זרים. בגלל קרבת הדם אנו מניחים מראש שקרובי משפחתי יקבלו אותי כפי שאני, על יתרונותיי וחולשותיי, הצלחותי וכשלונותי. לעיתים קרובות כגודל הציפיות כך גודל האכזבה!

 

בכמה הזדמנויות עוסק ספר בראשית בצורך להפריד בין קרובי משפחה: אברם רואה את הנולד ולכן לפני שתתפתח איבה בינו לבין אחיינו לוט, הוא אומר לו: "היפרד נא מעלי, אם השמאל (צד צפון) ואיימינה (אדרים) ואם הימין ואשמאילה" [יג 9] הפרדה זו לא יצרה נתק מוחלט ביניהם. אברם נחלץ לעזרתו של לוט כאשר תושבי סדום נלקחו בשבי, ויש מקום לסברה שאחד המניעים של אברהם להתווכח עם אלהיו על הצלת תושבי סדום, היתה הדאגה לשלום לוט ומשפחתו... גם אחרי שלוט ובנותיו נמלטים מסדום, אין הם מבקשים מקלט באוהל אברהם ושרה אלא עולים לצידו המזרחי של הירדן וים המלח...

לעומת זאת מסרב אברהם לראות את הנולד לגבי שני בניו, ישמעאל ויצחק. הוא היה סבור לתומו שבתפקיד אב משותף לשניהם יצליח לעשותם חברים. אברהם מתעלם מכך שיד האמהות, שרה והגר הצוררות זו את זו, בחינוך בניהן לחשדנות, תחרות ושנאה, תהיה על העליונה... שרה התובעת "גרש את האמה הזאת ואת בנה " נשמעת אנוכית ואפילו אכזרית, אך בעצם היא הריאליסטית ולכן אלהים תומך בדעתה... יעקב הבין שלבן חותנו כבר איננו דורש טובתו, אלא רואה בו איום על רכושו, ולכן הוא בורח בעוד מועד. האם לבן רצה "לעקור את הכל" כפי שטוען מדרש ב'הגדה של פסח'? יתכן שלבן רצה להרוג את יעקב, להחזיר לביתו את בנותיו, ולאמץ את נכדיו ונכדותיו כאילו הם בניו ובנותיו. אם זממו היה עולה בידו, ח"ו, אולי היה "אובד" (הולך לאיבוד) המשך שושלת אברהם-יצחק-יעקב. גם כאן הושגה פשרה של פיוס: הקמת גל-עד המציינת קו גבול והפרדה ביניהם: "עֵד הגל הזה,,, אם אני לא אעבור אליך את הגל הזה, ואם אתה לא תעבור אלי את הגל הזה ואת המצבה הזאת לרעה" [לא 52] (לא משמש כאן כלשון נקיה, כמו "על כל צרה שלא תבוא") –כלומר גל האבנים הוא אבן גבול בין הטריטוריות, בהווה או בעתיד, של לבן ויעקב וצאצאיהם... ורש"י מוסיף (בעקבות בראשית רבה) לרעה אי אתה עובר, אבל אתה עובר לפרקמטיה (=מסחר), כלומר קו הגבול שנקבע ע"י הגל-עד איננו חיץ הרמטי שנועד למנוע כל קשר בין בני הדוד וצאצאיהם,.. קשרי מסחר לא יופרעו ע"י קו הגבול, רק מאבקי כח התפשטות וכיבוש יעצרו על קו הגל-עד והמצבה.

גנטיקאים טוענים שהפלסטינאים הם קרובי משפחה שלנו. אולי הם צאצאי יהודים שחיו בארץ ישראל ונתאסלמו בכורח כיבוש מוסלמי. ערבית ועברית הן שפות שמיות קרובות. דת האיסלם לא נחשבה ע"י רמב"ם כעבודה זרה. כל אלה אינם מקטינים את השנאה ששני העמים פיתחו זה כלפי זה במאה השנה האחרונות. העובדה שלפני מאה שנה לא היתה קיימת זהות לאומית פלסטינית איננה משנה במאומה את ההכרח שלנו להתמודד עם זהות זו כיום. גם זהותנו הלאומית התגבשה ביציאת מצרים ובעת החדשה תוך סבל ומאבק עם עמים שכנים חזקים מאיתנו. נסיונם של צ'כים וסלובקים, סרבים וקרואטים מלמד אותנו ואת הפלסטינאים לקח: כל עם חייב להצטמצם בנחלת ארץ קטנה ממה שהיה רוצה, להתוות קו הפרדה ברור ולהקים גל-עד שיכריז: "אני לא אעבור אליך את הגל הזה... אתה לא תעבור אלי את הגל הזה..."רק אחר כך יגלידו פצעי העבר ויש סיכוי טוב לשכנות טובה.

גיל נתיב.